ביוגרפיה שלמה בר ולהקתו הברירה הטבעית היו בין המוסיקאים שהשפיעו יותר מכל על קבלת המוסיקה המזרחית על ידי הממסד התקשורתי בארץ. זה לא קרה בן לילה וגם לא בקלות, ואת פירות המהפכה של הברירה הטבעית קטפו אחרים, אך במבט לאחור, אל הימים בהם התחילה הלהקה לפעול, ברור שדווקא הלהקה הזו, שלא זכתה להצלחה מסחרית גדולה, היתה בילת חשיבות רבה בשינוי היחס למוסיקה המזרחית. מתחילת דרכה לא ניסתה הלהקה להשתלב במוסיקה הישראלית המקובלת אלא ליצור את שלה, ותוך כדי כך לשנות את התייחסות .הממסד אל מה שראוי ונכון לראות כמוסיקה פופולרית כבר באלבומה הראשון, עם שירים שנמשכו הרבה יותר זמן מלהיט מקובל ברדיו (חלקם שבע, שמונה וגם תשע דקות) ועם שילוב אלמנטים של תפילה ומוסיקה מזרחית לקאסית בתוך שירי המחאה שלה, כינוונה הברירה הטבעית לא .אל קהל הפופ-רוק , אלא לאלה שמחפשים במוסיקה יותר הגישה הזו ,"אנחנו עושים רק מה שאנחנו מאמינים בו, ירצו- יאכלו" שאפיינה את בר וההרכבים השונים של הברירה הטבעית, יצרה הערכה רבה ללהקה בקרב מבקרי המוסיקה, אך יצרה לעיתים גם תסכול אצל בר, שהרגיש שבכל זאת צריך היה לתת לו תשומת לב רבה יותר כיוצר. שלמה בר, נולד ב-1943 ברבט, מרוקו. ניגן בכלי הקשה בהרכבים שונים מראשית שנות ה-70 , בין השאר ב-1972 בהופעות מעטות עם שלום חנוך, עם נגן הודי בשם ג'קה במופע של יונתן כרמון ואחר כך כצמד טל ומטר ובהופעות עם דודו אלהרר ועוד. הוא החל לבלוט כפרפורמר ייחודי רק בסוף 1976, כשהשתתף במחזה המחאה "קריזה" של יהושוע סובול, שעסק בנושאים חברתיים ובעיקר בקיפוח המזרחיים. בר ניגן במחזה בכלי הקשה והשתתף גם כזמר בשירים שהלחין .למילים של סובול, ביניהם "ילדים זה שמחה" ו" אצלנו בכפר טודרא המחזה "קריזה" עורר הדים עצומים בתקשורת, והצלחתו עודדה את בר להקים הרכב עצמאי משלו, שיהיה במה לא רק למוסיקה שלו, אלא גם לדעותיו בנושאים חברתיים. בשנת 1977 הוא החל לגבש את הברירה הטבעית, להקה שהניפה דגל חברתי ושאפה לשילוב מוסיקלי בין מערב ומזרח, בין צלילים עממים וחדשניים, תפילה מזרח אירופאית וכלים מהודו. בר, ממוצא מרוקאי, שר ניגן בחליל ובעיקר הקיש בכלי הקשה שונים: טבלה, בונגוס ועוד, והוא צירף אליו נגנים ממקורות שונים: הגיטריסט האמריקאי מיגל הרשטיין, שאהב גם מוסיקה ספרדית, פלמנקו וכד', נגן הבס והקונטרבס ישראל בורוכוב, ישראלי ,במקורו שבא מהלהקה הצבאית, הרוק והג'אז ונמשך גם למלוסיקה האתנית ,והכנר סמסון קהמקר, שבא מהודו , שם ניגן מוסיקה קלאסית וגם בסרטים .מחזרות, קרקס והרכבי פופ הודי בראשית 1979 יצאו לרדיו שני השירים מתוך "קריזה" ("ילדים זה שמחה ו"אצלנו בכפר טודרא") כתקליט השדרים הראשון של הברירה הטבעית והתקבלו בקבלת פנים אוהדת מאוד ודי מופתעת. רבים מעורכי התוכניות שגדלו על מוסיקה מערבית) לא הכירו צד כזה של מוסיקה מזרחית, שונה) .מאוד מ"מוסיקת הקסטות" ששלטה באותה תקופה .בהמשך השנה יצא אלי שורשים, אלבום הבכורה של הברירה הטבעית (בהופעותיה שילבה הלקה את שיריה המקוריים (בעיקר מלחניו של בר .ועיבודים לשירים ישראליים מוכרים, בעיקר שירי משוררים . בדצמבר 1979 הוקלטה הופעה של הלהקה במועדון ",,צוותא" בתל-אביב ויצאה בתקליט מחכים לסמסון באמצע 1980 בסוף 1981 השתנה הרכב הלהקה וגם הצליל שלה. בורורוב חזר בתשובה ועזב ולעומתו הצטרפו סמי בת-עין וצרויה להב. בסוף 1982 יצא אלבומה של הלהקה .חוט שזור ב-1985יצא אלבומה הרביעי של הלהקה, מתוך כלים שבורים בהפקת "הקרן ".לתרבות ואמנות מקורית בתחילת 1988 יצא מחוץ לחומות, אלבומה החמישי של הלהקה, שהוקדש לזכרו של העיתונאי אהרון בכר ז"ל. האלבום הופק שוב על ידי הקרן לתרבות ואמנות מקורית אך יצא, לראשונה בחברת "הד-ארצי", שהפכה מאז בית ללהקת .הברירה הטבעית ,,,,מיד עם הוצאת מחוץ לחומות החלה הלהקה לעבוד על אלבומה הבא, נדודים .שיצא ב-1990. בזמן העבודה על האלבום המשיכה הלהקה בהופעותיה בחו"ל אחת ההופעות הבולטות היתה ב-1989 בפני קהל אלפים בבית הכנסת הגדול .בבודפשט, הונגריה .בסוף 1992 יצר בר מופע בשם "הבריאה" . זו הייתה תקופה של שינוי אצל בר אולי בגלל שהמוסיקה שלו התקבלה בארץ ובעולם ואולי בגלל השינוי הכללי ביחס התקשורת למוסיקה מזרחית הוא נרגע מעט מבחינת הלוחמנות שלו בממסד הואמותי והחל להתקרב לזרם המרכזי במוסיקה הישראלית מבלי לוותר על עצמאותו. השינוי התבטא באלבומה השביעי של הלהקה פעימות שחורות .שיצא ב-1993 ב-1995 שב בר, לראשונה מאז ילדותו, למרוקו, ביקור שהשפיע מאוד על יצירת הלחנים לאלבומה הבא של הלהקה, יחף, שיצא ב-1996 . הרכב הלהקה כלל את בר, קהמקר, ששון, בן-עמי ומליאנקר וחבר חדש, נאור כרמי, בבס וקונטרבס. בהקלטות התארחו גם אלברט פיאמנטה בסקסופון, אבי סינגולדה בגיטרה חשמלית ואלברט ועקנין בבדיר. האלבום כלל לחנים של בר לקטעים אינסטרומנטליים (חלקם עם הברות מושרות), חידוש רוקי ל"ריצתו של העולה דנינו" ובעיקר אווירה מיסטית-דתית, עם שירים שתירגמה סיהאם דאוד מערבית .וצרויה להב עיבדה לעברית ( של קשת אינטראקטיב MOOMA מתוך אתר )